בלוג

שיחה עם ערן זקס – אמן סאונד

ערן זקס, 41, ת”א. מוסיקאי, אמן-סאונד, מרצה. זקס מתמקד בעיקר ביצירה וקידום של מוסיקה חדשה, בטווח הרחב שבין נויז ואמנות סאונד לבין קומפוזיציה כללית. תפסנו אותו לשיחה רגע לפני שהוא מגיע לשיחה על שיטות מחקר וסיפורם במדע ובאמנות.

לערן תואר ראשון בפסיכולוגיה ופילוסופיה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני באמנות סאונד מבארד קולג’ שבניו-יורק שם למד אצל מוסיקאים מ”הדור המייסד” של המוסיקה הנסיונית. אם אתם חושבים שמדובר בשינוי גדול עבורו- תחשבו שוב; “לא הייתי צריך לעשות מעבר, המוזיקה תמיד היתה שם. ניגנתי כבר קודם, ובשנות ה-90 חלה איזו תגובה טקסטונית משמעותית בעולם המוזיקלי סביבי וגיליתי עם עוד הרבה חברים את עולם המוזיקה האלקטרונית. כבר כתלמיד בתיכון של האקדמיה למוזיקה בירושלים התעניינתי במוזיקה מודרנית, אז זרע הפורענות היה טמון שם מלכתחילה כנראה. מה שכן, צה”ל לימד אותי את תורת הסיגנלים, וזה כלל יכולת לנתח צלילים אלקטרוניים לפי שמיעה. היה רגע ששמעתי קטע טכנו מסוים והבנתי בבת אחת שאני מבין מה זה ורוצה לעשות את זה”.

15896416_1008990892579272_7884479433943251800_o

 

אז מה זה בכלל אינסטליישן של סאונד?

אינסטליישן היא אחת האפשרויות שזמינות לאדם שבחר לקחת את הסאונד כמדיום היצירתי שלו, במובן הזה זו אפשרות בדיוק כמו כתיבת יצירה מוזיקלית או הלחנת שיר או טראק. אם אתה מגיע לתובנה שזה המדיום שלך ואז אתה מתמודד עם שאלות ראשוניות של מה יהיה הדבר שאני יכול לעשות, יש לך אפשרות לקחת את הסאונד הזה ולטפל אותו בחלל – איך הוא מתנהג כשהוא מתקרב להיות עם הגיון של אובייקט בחלל?

אז תשובה אחת היא פעולה של הצבת יצירת אומנות שסאונד הוא המדיום הבסיסי שלה בחלל. התשובה השניה מבחינתי היא שאינסטליישן של סאונד מסתכל על סאונד כחומר גלם ועל התהליכים האפשריים או המקום שבו מתרחשת הפעולה האומנותית של הסאונד כפעולה שהיא תלוית הקשר, מקום, חלל מסוים, משך לא תחום בגבולות של יצירה (התחלה, אמצע וסוף) ובמובן הזה מדובר במאפיינים שהם מקבילים לאובייקטים של אמנות ויזואלית.

 

אילו אמנים מעוררים בך השראה או שהיית רוצה לשתף איתם פעולה?

יש לי חיבה מאוד גדולה לעבודות של האומן Mike Kelley ולנפח התודעתי הסוחף שבו הוא מצליח לייצר מהלכים שקשורים לסדר, לוגיקה, תבניות, מערכות וכו’. וגם העובדה שזה תמיד נורא מצחיק ומבלבל. בכלל היה לי מזל; הרבה מהאמנים שהערצתי וגדלתי עליהם יצא לי לפגוש, לנגן עם הרבה מהם, אני אשמח להמשיך לעשות את זה.

15966293_1008990889245939_5309992778860709839_n

איך נראה תהליך היצירה שלך?

רוב האינסטליישנים שלי קרו בתגובה להזמנה או פרובוקציה (במובן חיובי) מצד אוצר. מערכת היחסים הפורה ביותר שהיתה לי מבחינה זו היא עם קבוצת סלה-מנקה. חשוב לי שתהיה פלטפורמה קונקרטית. סוג האירועים שמושכים אותי להציג בהם הם כאלה שיש בהם קונטקס עשיר למקום, לכם גם הצגתי הרבה בירושלים. הלוקיישנים משחקים תפקיד ואז אני מגיע למקום ומנסה לייצר 2 תובנות שונות: הראשונה היא מה מעניין אותי לעשות במקום מבחינת הצליל, כל דבר שקושר בין המקום לאמנות סאונד ולסאונד. במקביל אני אשאל שאלה שקשורה להבנייה של נראטיב, מה אפשר להבין במקום המסוים הזה, בקונטקסט המסוים הזה, מה התהליכים שמייצרים את האופן שהוא מתפקד אצלי ובסביבתי, מה הזהות של המקום ומה התהליכים שמעורבים ביצירה של הזהות של המקום בו אני מציג. אז מתחיל התהליך שבו אני מתחיל לפתח את שתי תובנות – אחת על סאונד ובשניה אני מתחיל לפתח עמדה ביחס למקום. אחרי זה מנסים “לחתן” את שתי התשובות האלו ולא תמיד זו חתונה מאושרת; לפעמים זה בכח ואני נהנה להתעקש על פער בין מה שאני רוצה מהעבודה ברמה הנראטיבית ומה שאני רוצה מהעבודה ברמה הצלילית, ואז מנסה למצוא איזהשהו מכנה או רעיון משותף שיחזיק, ולו בצורה רופפת, את שתי הפוזיציות האלה.

אחרי זה אני מגיע למצב של לפתח טכניקה, טכנולוגיה, לחשוב על האופרציה,  מה אני אעשה, איך אני אעמיד את הצלילים במתחם? אולי אני צריך להקשיב לו? אולי אני צריך לנתח אותו? אולי צריך לגשת ולבצע בו מדידות של התכונות האקוסטיות שלו? ומהצד השני מתחילים לחפור, לקרוא, להתעניין, לחשוב, לשוחח עם אנשים, לקרוא עוד ועוד ועוד… כך יוצא מהלך דו ראשי של להבין משהו על קונטקסט ולפתח בעקבות זה עמדה ולהתעסק במדיום הצלילי באופן יותר מנותק. הרבה פעמים אני מפתח או מגלה טכנולוגיות חדשות, דרכים חדשות לעבוד עם סאונד, כדי לייצר משהו לעבודה.

בכל עבודה אני מערב גם אנשים אחרים – בחלק גדול מהאינסטליישנים שעשיתי באירועים של  קבוצת סלה-מנקה (5-6 לאורך השנים) הניתוח הביקורתי שעוזר לי להבין מה המקום שבו אני מציג ומה העמדה שלי, מבוסס על קריאה של תיאוריה, תשתית אינטלקטואלית כלשהי, ובשנים האחרונות מצאתי שותף – יואל רגב שהוא פרופסור לפילוסופיה, ואז במקום לחפש בספרים רעיונות שבעזרתם אני אוכל לבסס את הפוזיציה שלי, אני פשוט עובד איתו ביחד לייצר ולנתח את המקום שבו אני יוצר. זה קרה למשל גם בהנסן, בהערת שוליים האחרונה שהייתה ב-2013. חוץ מזה באופן כמעט מוחלט מגיעים רגעים שאני מנסה לעבוד עם אנשים אחרים על דברים שונים בעבודה –זה יכול להיות על אלמנטים טכניים (למשל יאיר רשף שהוא איש אינטראקטיב מדהים או הסאונדמן ינון נגב) וזו יכולה להיות עבודה על פיקשן, שם שיתפתי הרבה פעמים את בת זוגתי שהיא וירטואוזית של נראטיב – ניצן דומידיאנו.

live-in-ctrl-alt-del-istanbul-2007-b

אם היית יכול לייצר אינסטליישן בכל חלל – איזה מקום היית בוחר?

יכול להיות מעניין לעשות עבודה בכל כנסיית הקבר – זה יהיה מעניין.

המפגש עם ערן יתקיים בחמישי 12/1/17 בשעה 17:30. מוזמנים לשמוע כיצד הרצון לעסוק באמנות סאונד ביקורתית הוביל אותו לפרקטיקה אמנותית שנסובה על הקמת מכוני מחקר, ועל המקום של פיקציה ותעודה בעבודותיו.

לעמוד האירוע בפייסבוק
לאתר של ערן

 

Recommended posts

שיחה עם מרסל כספי

ברוקלין 2008. טינה רות אייזנברג, שמוכרת גם תחת שם הבלוג שלה swissmiss, עוזבת את ביתה השוויצרי ומתמקמת בניו יורק הגדולה והרועשת. מתוך רצון להרחיב את… קרא עוד

דיירים חדשים בבית הנסן – הכירו את פיקו

הקיץ נושבת רוח רעננה במיוחד במסדרונות בית הנסן. מיזם פיקו קידס, שבשנים האחרונות התארח במסגרת הפאב לאב של בית הנסן, סגר תושבות קבע עם מעבדה… קרא עוד

דיירים חדשים בבית הנסן – הכירו את משק עפאים

משק עפאים הנו משק אורגני לחקלאות ברת קיימא, ודייר חדש בבית הנסן. המשק, הממוקם במקור במושב עידן שבערבה, הוקם לפני 9 שנים על ידי האחים… קרא עוד