מה זה עיצוב אורבני? מה תפקידו של מעצב אורבני? באילו כלים הוא משתמש? מה ההבדל בין עיצוב אורבני לתכנון ערים?
פגשנו את ד"ר אלס ורבקל מי שמכהנת כראשת התכנית לתואר שני בעיצוב אורבני בבצלאל כדי להבין קצת יותר לעומק את אחד התחומים המרתקים בישראל בעולם. ולמדנו איך התכנית הפועלת בבית הנסן היא פורצת דרך בישראל ואפילו בעולם.
מהו עיצוב אורבני?
"עיצוב אורבני הוא תחום שמשלב בתוכו דיסציפלינות שונות כמו אדריכלות נוף, עיצוב, גיאוגרפיה, סוציולגיה, אנתרופולוגיה וכלכלה. המטרה היא פיתוח כלים שיעזרו בהתמודדות עם תהליכים של אורבניזציה ותופעת העירוניות שכל הזמן הולכת גדלה. משנת 2008 אנחנו יודעים שרוב האוכלוסייה בעולם מתגוררת בעיר, אבל זה לא אומר שאנחנו יודעים איך הערים האלה בנויות. כיום לעיר אין תמונה אחת ברורה למשל כמו העיר האירופית הקלאסית שיש לנו בראש עם הכיכר במרכז. הערים שאנו מכירים הן שונות – שכונות עוני, ערים לא פורמליות, ערים פונקציונליות מאוד וכו'. בתוך כל אלה אנחנו מנסים להבין איך לתת את המענה הטוב ביותר לצורכי המרחב האנושי".
מה תפקידו של מעצב אורבני ואילו כלים הוא מקבל במחלקה?
"עיצוב אורבני החל בשנות ה-50 מתוך עולם האדריכלות והצורך של אדריכלים לחשוב ולגשת אל התכנון בתוכן בצורה אחרת שמותאמת יותר למודלים חדשים. פעם מרבית האנשים שעסקו בעיצוב אורבני היו אדריכלים אבל היום זה כבר השתנה. הגישה שלנו שמעצב אורבני לא חייב להיות אדריכל היא חדשה בקנה מידה בינלאומי. הבינתחומיות היא הכרחית לתחום מכיוון שערים ועירוניות היא תופעה מורכבת שדורשת מומחיות בהבנת המרחב האנושי ותלת הממד של הצורה הבנויה. כשאנחנו עובדים אנחנו חייבים לחשוב על הקשר בין הצורה למה שחסר צורה אבל בעל כוח ביומיום שלנו.
המחלקה שלנו הוקמה לפני שבע שנים. אני מכהנת בראשה בשנתיים באחרונות. זאת התוכנית היחידה בארץ ששמה את הפרקטיקה המעשית בראש. הלימודים נמשכים שנתיים ובכל סמסטר הקורס המרכזי הוא מה שאנו מכנים "סטודיו" שהוא בעצם הפרקטיקום. כל "סטודיו" נשען על מציאות קיימת ומנסה לבחון ולתת מענה למצוקה קיימת. הסטודנטים במחלקה באים מרקע מגוון. חלקם אדריכלים, חלקם אדריכלי נוף, חלקם באים מתחומי העיצוב השונים – עיצוב פנים, עיצוב גרפי, עיצוב תעשייתי – חלקם באים מתחומי דעת כמו אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, עריכת דין, ארכיאולוגיה, פיזיקה וכו'.
תפקידו של מעצב אורבני הוא לתכנן חלקים בעיר שמופעלים עליהם לחצים שונים או שיש בתוכם לחץ שצריך לשחרר. דוגמה אחת היא כשיזמים מתעניינים בחלק מסוים בתוך עיר שפני הדברים בו לא במצב טוב ורוצים להשקיע בו ולהפוך אותו לכלכלי. העירייה הרבה פעמים לא יודעת איך להתנהל מול היזמים האלה. אם השינוי לא יתוכנן ויצא לפועל בצורה נכונה זה יכול לקלקל את המרחב האורבני ואת האנשים שגרים בו. לכן בוגרים שלנו יכולים להשתלב גם בחלק המוניציפלי אבל גם בין החברות העסקיות והיזמים. האפשרויות הן מגוונות: יש בוגרים שהשתלבו בעיריות, חברות פיתוח, יש מי שעושה פרויקטים של רווחה וקהילה, יש מי שמתמקד בחקר התחום באקדמיה".
איזה פרויקטים משמעותיים הספקתם לעשות עד כה?
"יש לנו פרויקט שזכה בפרס הצטיינות של איגוד המתכננים הישראלי. זאת הפעם הראשונה שפרויקט של בצלאל נכנס לרשימה. הפרויקט עסק בפיתוח המרחב הציבורי סביב מחנה יהודה. הסטודנטים עבדו על תהליכים של מחזור האשפה בניסיון להבין איך אפשר לקחת את האשפה של השוק ולייצר בעזרתה אנרגיה, פעילות חברתית, מודעות, תבניות חדשות של תרבות.
פרויקט אחר שעשינו בשיתוף פעולה עם עיריית ירושלים והאגף לשיקום פני העיר הוא מגרשי משחק במזרח ירושלים. פנו אלינו מהאגף וביקשו מאיתנו לחשוב מחוץ לקופסה על מגרשי משחקים בעיר ואנחנו נמשכנו מאוד למזרח העיר ואל השכונות אבו תור ובית חנינא. בפרויקט זה נכנס היבט נוסף לתהליך שנקרא 'שיתוף הציבור'. המושג 'שיתוף הציבור' מגיע מעולם האנתרופולוגיה של העיצוב שחוקר ומציע מודלים חדשים לאיך לעבוד עם הציבור בשינויי הסביבה. העירייה המשיכה לעבוד עם הסטודנטים שלנו בביצוע בפועל של הפרויקט.
פרויקט מעניין נוסף סב סביב כביש הבולענים בים המלח. המטרה הייתה לבדוק מה עושים עם התופעה הזאת? הבולענים הפזורים לאורך מדבר יהודה נוצרו כתוצאה מהתייבשות ים המלח החל משנות ה-80. אנחנו ניסינו לחקור האם יש עדיין אפשרות להתיישבות אנושית באזור או שצריך פשוט לעזוב את המקום ולהחזיר אותו לטבע. זאת דוגמה לפרויקט שמתחנו בו את הגבולות של עיצוב אורבני מכיוון שעסקנו בסביבה הבנויה שכוללת את הטבע.
את יכולה לתת דוגמה לפרויקט אורבני שאפשר ללמוד ממנו?
"עבודה שאישית מאוד מדברת אלי נולדה מתוך הפרויקט Urban Think Tank שיצרו רכבל בתוך קראקס, עיר הבירה של ונצואלה. מצד אחד הרכבל הוא פונקציונלי כי הוא מאפשר לתושבים לעלות ולרדת מההר בצורה יעילה ולחסוך את העלייה והירידה מהמדרגות. מצד אחר כל תחנה היא תשתית ציבורית כמו דואר, מרכז קהילה, ספורט ועוד. בקראקס השטחים הם פרטיים ולכן אין תשתיות ציבוריות כי אנשים בונים רק לעצמם וכך הרכבל הזה מעניק פתרון לצורך תרבותי, קהילתי בעיר. ביום הפתוח של המחלקה אחד האדריכלים Urban Think Tank ישתתף ותהיה תערוכה לעבודות שלהם ברחבי העולם".
להיכרות עם המחלקה לחצו כאן.
לאירועי המחלקה בבית הנסן לחצו כאן.