רן וולף, מתכנן עירוני, לוקח אותנו אל מאחורי הקלעים של תהליך ההתחדשות המופלא של בית הנסן, והפיכתו מבית חולים למצורעים למרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה.

קצת היסטוריה

המבנה של בית הנסן הוקם בשכונת טלביה על ידי האדריכלים הגרמנים קונרד שיק ותיאודור זנדל, במימונם של עולי רגל גרמנים בשנת 1887 שביקשו להקים בית חולים לטיפול במצורעים שהיו מקובצים בפאתי ירושלים. עם קום המדינה נמכר בית החולים לידי משרד הבריאות ונקרא על שמו של ד"ר גראהרד הנסן, המגלה של החיידק הנסן הגורם למחלת הצרעת. בשנת 2000, עקב התמעטות מקרי הצרעת בארץ בשל הכנסת טיפולי אנטיביוטיקה יעילים, הוסב בית החולים למרפאת חוץ ומרכז חקר מחלת ההנסן.

בשנת 2009, החליטה המדינה להעביר את מבנה בית הנסן לעיריית ירושלים, לידי הרשות לפיתוח ירושלים, אשר החליטה ליזום תהליך שימור של המבנה המיוחד מחד והחייאתו מחדש מאידך. הרשות לפיתוח ירושלים פנתה אל רן, מייסד חברת "רן וולף תכנון עירוני וניהול פרויקטים" בבקשה לנהל את פרויקט השימור והחידוש של בית הנסן. הוקם צוות חשיבה שמטרתו הייתה למצוא יעוד מתאים ועדכני לבניין המיוחד. הם עוד הספיקו לחזות ברגעי הפעילות האחרונים של בית הנסן במתכונתו הקודמת (לפני שהעתיק את פעילותו לבית שטראוס בחסות ביה"ח הדסה), ונפגשו עם חולים, מטפלים, אנשי עירייה, תושבי השכונה ואנשי תרבות וטכנולוגיה ירושלמים שונים.
רן זוכר את בית הנסן כמקום עצוב וקודר אפוף אגדות אורבניות. הצוות שהיה אמון על הפרויקט שאף לשמור על המורשת ההיסטורית החשובה של המקום ושל העשייה החשובה שהייתה בו, אך מצד שני להחדיר חיות ושמחה שיאירו את המבנה באור אחר מבפנים.

 

בין עיצוב, אמנות וטכנולוגיה

לאחר מחקר מעמיק ודיונים ארוכים, צוות התכנון החליט ליצור בבית הנסן מוסד שעומד על קו התפר בין אמנות, עיצוב וטכנולוגיה: "הכוונה הייתה להקים מוסד תרבות שאינו צריך להישען על העירייה ועל תמיכתה אלא משהו שיקיים ויזין את עצמו, כזה שלא יתחרה עם מוסדות תרבותיים דומים, אלא יעבוד במישורים שונים ויאפשר שיתופי פעולה מעצימים".
בעת הקמתו נחשב בית הנסן ליחיד מסוגו במזרח התיכון, וגם בחידושו נותרה השאיפה לשמור על הייחוד וליצור מוסד תרבותי מזן חדש – כזה המתייחס לתרבות המודרנית שבה קשה להפריד בה בין אמנות, עיצוב וטכנולוגיה, ובה בעת שם דגש על החיבור עם הקהילה והעשייה התרבותית הירושלמית.

מבנה רעיוני

רן חושף את מדיניות השימור והשיפוץ שהובילה אותם בתכנון בית הנסן: "המדיניות הייתה להשאיר כמה שיותר מן הקיים – גם לשמור על המקור וגם לתת לרוח הזמן להיות נוכחת". הוא מסביר כי האידיאולוגיה של החברה היא להתערב כמה שפחות, ולא לגעת במה שלא דורש חידוש. חידוש צריך להיות מודולרי ועדין, סבור רן – בכל מלאכת שיפוץ שלוקחות שנים נעשות טעויות ולחילופין גם הצורך והיעוד של מבנה משומר עלול להשתנות עם הזמן, ולכן דווקא לא לקבע את הכול מראש, אלא להתחיל בנחוץ ומשם להתקדם, נותן הרבה מרווח תכנון בהתאמת המבנה לצרכים האמתיים שלו. האדריכל נחום מלצר היה אמון על מלאכת השימור והשיפוץ, ובסוף שנת 2013 נחנך המבנה במתכונתו החדשה. בימים אלו מסתיים שלב ב' של השיפוץ – בו עליית הגג, המעלית והגשר עוברים מתיחת פנים, ואילו כעת מתחיל תכנון השלב האחרון של שיפוץ הגינה, ההוספיס ומגדלי השירותים.

 

ההשתרשות לפעילות היצירתית הענפה בירושלים לא איחרה לבוא, וכיום בית הנסן מכיל פעילות שוטפת של כמה ממוסדות התרבות המובילים בירושלים ובארץ:

// המיזם לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים – קרן עירונית ראשונה מסוגה בארץ אשר תומכת בהפקה של סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה שעלילתם מתרחשת בעיר, במטרה לשנות את הדימוי הממלכתי של העיר הבירה.

//  תכניות התואר השני של האקדמיה לעיצוב ואמנות בצלאל: מדיניות ותיאוריה של האמנות, עיצוב תעשייתי ועיצוב אורבני.

//Toolbox – תכנית האצה לעסקים יצירתיים בירושלים, באמצעות הכשרה עסקית לבוגרי תארים מתחום העיצוב הגרפי והניו-מדיה.

// מַעמוּתָה – מיסודה של קבוצת האמנים הירושלמית סלה-מנקה, הפעילה מאז שנת 2000 בתחום המיצג, הווידאו, השירה, והאמנות הציבורית.

//The Artery – מעבדה ליצירת אפקטים חזותיים מתקדמים ותוכן בתעשיית הקולנוע, בפרסומות, יצירת חוויות דיגיטליות וכן מייצבים וקליפים.

// ערב רב– כתב עת עצמאי ומקוון לאמנות, תרבות וחברה בעריכת רונן אידלמן ויונתן אמי. האתר, שפועל מראשית 2010, הוקם במטרה לקדם את האמנות והדיון בה ולתמוך בשיח רב-תרבותי, דמוקרטי, פלורליסטי ושוויוני.

// FabLab – קיצור של Fabrication Laboratory) מעבדת cnc — הדפסה בתלת מימד, בכרסומת ובמדפסות לייזר,  שמטרתה להנגיש את תהליכי העיצוב והייצור לקהל הרחב, באמצעות קורסים והכשרות ברמות מקצועיות שונות.

// את המעבדה מפעילה עמותת מחשבה טובה אשר מאמינה כי הטכנולוגיה הנה כלי לצמצום פערים בחברה הישראלית וכי הנגשת הטכנולוגיה פותחת עבור אוכלוסיות רבות עולם של יצירה, הרחבת אופקים, תעסוקה והשתלבות חברתית.  צוות מחשבה טובה מפעיל קורסים וסדנאות העשרה לילדים ולמבוגרים בתחום הדפסה תלת מימד, חיתוכי לייזר ועוד.

 

הדיירים בבית הנסן מקיימים פעילות שוטפת במגוון תחומי עניין; קורסים, סדנאות, מפגשי אמן, תצוגות מתחלפות, הקרנות סרטים ועוד. שבוע העיצוב בירושלים, הוא אולי גולת הכותרת החגיגית של פעילות בית הנסן, אשר הפך לאירוע חוד החנית של עולם העיצוב החדש בארץ, המותח את גבולותיו ומאתגר את המסגרות הדיסציפלינריות שאפיינו אותו.