ארועים ותערוכות

התערוכה "מיטת האספן" אצורה כמייצב המהדהד את חווית המפגש עם אוסף אמנות, אשר סובב ומקיף את מיטת השינה של איש האמנות, האספן והגלריסט עודד שתיל. כאמנית, סיקרן אותי תמיד מסען של היצירות עם יציאתן מהסטודיו.

 

התערוכה עוקבת אחר תחנות במסען של היצירות: מן הסטודיו, אל חדר השינה, בו הן מתערבבות בחלומותיהם של הישנים במיטה. משם הן נודדות למרחב הציבורי, אל גלריית "בית הנסן".

 

עבור כל יצירה ויצירה, זהו מסע רצוף פרידות, הנטען במשמעויות מתוך היחסים המתהווים עם הסביבה החדשה, הרחק מחלומותיהם וכוונותיהם של יוצריהן. בתנועתן בין הפרטי לציבורי, היצירות ממשיכות לקיים יחס אינטימי עם הצופה שלהן. בשיטוטי בדירת האספן המשמשת גם כגלריה, מצאתי את אוסף הציורים התלוי בחדר השינה כפורטרט אישי, תעודת זהות הבעתית וחשופה, הנבנית מתוך ריבוי, עומס ומפגשים רנדומליים.

 

עיקר האוסף הן יצירות ישראליות עכשוויות: ציורים ורישומים על נייר. בין האמנים: מיכל שמיר, משה גרשוני, פאריד אבו-שאקרה, אורי קצנשטיין, יאיר ברק, שי יחזקאלי, אסי משולם ועוד. הבחירה של האספן ביצירות מסוימות וחיבורים מקריים הנוצרים בין היצירות התלויות באופן רנדומלי לבין אובייקטים אחרים וריהוט באותו חלל, מייצרים מארגים אסוציאטיביים ואפשרויות לנרטיבים אישיים ולאומיים המשתלבים זה בזה.

 

התערוכה בוחנת את המשמעויות החדשות שמקבלות יצירות, הרחק מהסטודיו בו נוצרו, אל ביתן החדש- חדר השינה של האספן.

אוצרת: חנה בן-חיים יולזרי.

לפרטים נוספים גללו למטה

לעמוד האירוע בפייסבוק לחצו כאן

 

האספן והפסיכואנליטיקאי זיגמונד פרויד, יצר קשר בין חפצי אמנות, ארכאולוגיה, צילומים ביוגרפיים וחדר הטיפולים. ספת הטיפולים הייתה מוקפת בפסלים, ציורים ותבליטים מתרבויות ותקופות שונות. אוספו הפרטי של פרויד הפך לחלק מעולמם של מטופליו. בחירתו של עודד שתיל לעטוף את מיטת השינה ביצירות אמנות, ממקמת אותן בטריטוריה של עונג ומחברת אותן עם איווי שתנועתו מחוסר אל חוסר ולעולם איננו יכול להתממש. עודד שתיל מספר כי היצירות התלויות בחדר השינה, עוטפות וסובבות את מיטתו, מאבדות בעבורו את נראותן בחיי היומיום. הן הופכות ל"רעש לבן", מטפורה למיסוך והדחקה מהמודע היומיומי.

 

איסוף אמנות כהבניית האני, החל במאה ה – 17 עם "קבינט הציור". בשונה מ"חדר הפלאות" בו נאספו אובייקטים מגוונים מרחבי העולם, עבור "קבינט הציור" הוזמנו ציורים מידי אמנים. הקבינט היה אזור פרטי של חלל המגורים ושימש את בעלי הבית בלבד. הציורים הביאו אל תוך הבית עולם של חוץ והפכו לחלק בלתי ניפרד מחיי הדיירים. פעולת האספנות כניכוס, שייצגה סטאטוס חברתי, חרגה עתה, מן המעשה הקולוניאליסטי. יצירות האמנות במרחב הביתי אפשרו התקיימות של הדמיוני כממשי עבור הפרט, בחברה ובתרבות אליהן הוא משתייך.

 

בתערוכה משולבים: האוסף המשוחזר התלוי בחדר השינה; עבודות הסאונד "ארכיון מיטה" (חנה בן-חיים יולזרי) המתייחסת לממד הארכיוני של האוסף; עבודת הווידאו "מימוסה ביישנית" (חנה בן-חיים יולזרי), המציגה מבט רפלקטיבי ומהורהר על האוסף.

 

במהלך התערוכה יתקיים רב-שיח: "בין חלום האמן לחלום האספן". אמנים, אספנים ותאורטיקנים ידונו בהיבטים שונים של אמנות ואספנות.

שעות פתיחה: א'-ה' 10:00-18:00, ו' 10:00-14:00