בלוג

שיחה עם עדי קפלן ושרון כרמל

עדי קפלן ושרון כרמל הכירו במהלך לימודיהם בבית הספר לאומנות ‘קלישר’ בתל אביב בתחילת שנות ה90. מאז הם יוצרים וחיים ביחד בדרום העיר, והשנה הוציאו את ספרם המשותף השישי במספר, “אנא התנהגו בטבעיות”. לראשונה לאורך יצירתם המשותפת, תתלווה לספר תערוכה שתציג את הציורים המרכיבים את היצירה הגרפית המרתקת. הספר הנוכחי מורכב משלושה סיפורים קצרים, כל אחד מהם משמעותי בחיינו בדרך זו או אחרת.”

תהליך העבודה של קפלן וכרמל מעורר השראה. הם משתמשים במרחב הציבורי כסטודיו ליצירה חופשית, וגם בבית, חולקים חלל ליצירה משותפת. “עם השנים כבר גיבשנו סגנון מזוהה, אנחנו עובדים ביחד, בסטודיו בית, ואנחנו יושבים לאורך שולחן גדול, ונמצאים בדיאלוג מתמיד לגבי העבודה שעל השולחן. ציור שאחד מתחיל, השני תמיד מסיים” מספרת עדי.

“כל פרויקט הוא גדול, וכל ספר הוא עבודה תהליכית של שנים”, ממשיך אותה כרמל, “את הרעיון אנחנו בונים ביחד. אחרי שיש רעיון, אנחנו כותבים את הסיפור, בוחרים את המקום שלו, ממציאים את הדמויות ובונים לוח השראה, מאגר דימויים גדול שאנחנו אוספים מכל מיני מקומות ועולמות. את הסיפור שכתבנו אנחנו מחלקים למשפטים, וכל משפט משמש השראה לציור אחר”.

הספר הנוכחי מורכב משלושה סיפורים, כל אחד מהם מבוסס לוקיישן שתופס מקום כזה או אחר בחיי זוג האמנים. “כל סיפור נולד קצת אחרת”. מרחיב שחר על בחירת הלוקיישנים שמרכיבים את ספרם החדש “את האי תנועה אנחנו מכירים די טוב, הוא ממוקם ממש בשכונה שלנו, בדרך הביתה, וכל קיץ גר עליו מישהו אחר. חסרי דיור בונים להם שם מגורים ארעיים,  ואנחנו תמיד חולפים על פניהם. יפו העתיקה זה מקום שבהיסטוריה הקרובה שלו היה הקסבה, חלק המסחר של העיר, אבל מאז הוא השתנה. כשגנן העיר אברהם קרוון (אביו של דני קרוון שתכנון ובנה את הכיכר) בנה את גן הפסגה הוא השתמש באבנים שמרכיבות את בנייני העיר, כדי לייצר את רצפת הגן. משהו בחיבור הזה מעניין אותנו. היינו יושבים שם כמרחב חופשי לשבת ולצייר, ולאט לאט למדנו להכיר אותו. גם את רוטשילד אנחנו מכירים מכמה זוויות. רוטשילד מסתיימת בכיכר התרבות, אותה הכיכר של ההפגנות, התיאטרון, הפילהרמונית, היינו שם כמפגינים וכקהל שוחר תרבות. פחות או יותר בזה מתעסק הסיפור. מה שאנחנו מתעסקים בו זה מה שאנחנו רואים, החיים בתל אביב, בישראל.”

קפלן וכרמל לא משתפים פעולה רק אחד עם השני, ומדגישים ששיתופי פעולה באופן כללי זה תחום שמעורר בהם סקרנות ומוטיבציה ליצירה. “עם שירה לגמן, שהיא פסנתרנית ומלחינה מחוננת, עבדנו בשיתוף פעולה על מופע היחיד שלה, ‘הפסנתרנית’. בערב הפתיחה תופיע לגמן עם מופע היחיד שלה בתוספת ייחודית להשקת הספר שלנו, ביחד עם שחר דייוויס, אנימטור מוכשר שהנפיש את עבודותינו. גם הוא יצטרף לחגיגה.”

בערב הפתיחה של התערוכה עלה מופע ביחד עם הפסנתרנית שירה לגמן והאנימטור שחר דייוויס, שהוסיפו את האינטרפטציה שלהם לעבודות.

 

התערוכה ‘אנא התנהגו בטבעיות‘ נפתחה ב-25/10/17, במסגרת פסטיבל ‘מנופים’ לאמנות עכשווית בירושלים ותציג עד 16/12/17.  

שלוש סדרות ציורים מתוך הרומן הגרפי שכתבו האמנים, ‘אנא התנהגו בטבעיות’. כל אחת מהסדרות עוקבת אחר המתרחש במקום ציבורי אחר בתל אביב: ביפו העתיקה; בכיכר הבימה בסוף שדרות רוטשילד; באי תנועה גדול במפגש הרחובות קיבוץ גלויות, שלבים ואברבנאל. בסגנון צבעוני ומפורט נוגעים כרמל וקפלן בנקודות תורפה של החברה הישראלית, ומציגים עולם משונה המורכב ממראות מקומיים מוכרים שעברו הזחה קלה ומאיימת.

אוצרות: סלה-מנקה.

לצפייה בעבודות נוספות של הזוג המוכשר

 

Recommended posts

‘זוג’ – שיחה עם ליזה לוריא ואבישי לוי

ליזה לוריא, 33, מאיירת ומעצבת בוגרת בצלאל, דוקטורנטית בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית. אבישי לוי, 33, אנימטור ומאייר. בוגר בצלאל, המחלקה לאומנויות המסך, וכיום עובד באיור ואנימציה… קרא עוד

שיחה עם יעל פרנק

פרס אינגבורג בכמן על-שם אנסלם קיפר לאמנים צעירים יוענק השנה ע"י קרן וולף לאמנית יעל פרנק. קרן וולף הינה קרן ישראלית ממלכתית, הפועלת משנת למעלה… קרא עוד

שיחה עם ניר נבות

לרגל כנס ״UX02- חווית משתמש״ שיערך בבית הנסן, תפסנו לשיחה קצרה את ניר נבות שירצה בכנס על ״טרנדים ומקורות השראה״. נבות, בן 46, נשוי פלוס… קרא עוד