בלוג

לא על הקוגל לבדו: שיחה עם תהילה סיטון

קולינריה חרדית- מסתבר שיש דבר כזה ובשנים האחרונות התחום הזה רק הולך ופורח. במסגרת אירוע ״מסעדות פתוחות״ – פסטיבל קולינריה אורבני שיתקיים בירושלים, ייערך אצלנו בבית הנסן האירוע ״לא על הקוגל לבדו״ – פאנל של יזמיות חרדיות. הפאנל מתקיים בשיתוף פעולה בין הפסטיבל לקבוצת ״פוּדוֹס – פודי’ז שומרי כשרות״ ששמה לעצמה למטרה להציב את הקולינריה הכשרה בקדמת הבמה הישראלית.

הפאנל, בהנחייתה של אשת התקשורת טלי פרקש, יארח נשים חרדיות יזמיות מעולם הקולינריה ויציג שיח ונקודת מבט אותנטית על השינויים והתמורות בעולם הקולינריה החרדי ועל התפתחות התרבות הקולינרית המרשימה.

אחת מיוזמות הפאנל היא תהילה סיטון, עורכת מגזין אוכל כשר בשם ‘טעימות’, יזמת בעולם הקולינריה הכשרה ומנהלת קהילת ‘פוּדוֹס – פודי’ז שומרי כשרות’: ״ אני חובבת קולינריה כבדה, מכירה כמעט את כל המסעדות הכשרות בארץ ופועלת מתוך חזון לשינוי השיח בעולם האוכל הכשר״, אומרת תהילה. ״ חיידק הקולינריה בוער בכולנו, וכל מי שהצעתי לה להשתתף בפאנל בנושא קולינריה חרדית, נענתה בחיוב ושמחה על ההזדמנות להציג את נקודת מבטה ותפיסת עולמה בנוגע להתפתחות שחלה במגזר בתחום. יש לכולנו דחף ורצון להסביר שהתרבות הקולינרית החרדית היא “לא על הקוגל לבדה”.

עם אילו אתגרים את מתמודדת כאישה יזמית בעולם הקולינריה החרדית?

״השילוב בין הבית ליזמוּת הוא המאתגר ביותר. פרויקטים עצמאיים שאני יוזמת דורשים לרוב את כל כולי והסנכרון עם הבית והילדים הופך לעיתים למורכב ממש. למזלי אני נעזרת בבעלי ובמשפחה שנרתמים בזמני עומס. כאשה חרדית שהפכה לאֵם בגיל צעיר, למדתי כבר בשלב מוקדם של חיי לשַלֵב עבודה אינטנסיבית לצד גידול ילדים״.

מה זה בכלל קולינריה יהודית חרדית? מה מאפיין את המטבח הזה מעבר לעניין הכשרות?

״יש להבדיל בין קולינריה יהודית לקולינריה חרדית. תחת הקטגוריה של קולינריה יהודית נכנסים מסעדות ובתי מזון של אוכל יהודי, לרוב אשכנזי מסורתי. קולינריה חרדית לאו דווקא מתמקדת באוכל היהודי הקלאסי, אלא במגוון תחומים. אורח החיים החרדי מזמן הרבה אירועים, כמו מסיבות אירוסין, חתונות, שבע ברכות, סיומי מסכת ועוד. סביב אירועים אלו התפתחה תרבות קולינרית שלמה ותוססת״.

את יכולה להצביע על שינויים בתחום היזמות הקולינריה החרדית? איך השינויים באים לידי ביטוי?

״התחום המשגשג ביותר בעיני במגזר הוא עולם הקונדיטוריה. ישנה השקעה רבה מאוד בנראות של המנות ובחומרי הגלם, וניתן לראות זאת בפריחת החנויות המתמחות לאפיה הממוקמות היום בכל ריכוז חרדי. ישנן נשים רבות שיוצאות ולומדות קונדיטוריה ופותחות עסקים עצמאיים לפטיפורים, עוגות מיוחדות וקינוחי ראווה, הבאים לידי ביטוי לרוב באירועים. הצורך והביקוש מייצר גם פתרונות יזמיים בדמות בתי ספר קולינריים כשרים למהדרין. שינוי נוסף מעניין הוא כניסת הגברים לתחום שבעבר היה נשי לחלוטין. לאחרונה קמו מספר מגמות ללימודי טבחות לגברים חרדיים ולומדים בהן גברים מכל גווני האוכלוסייה החרדית״.

איך השינויים האלה משפיעים על המטבח הביתי?

״כיום המושג ‘פוּדי’ כבר לא זר בעולם החרדי. גברים ונשים רבים משקיעים במטבחם הפרטי, הולכים לסדנאות כשרות, קוראים ספרים ומגזינים ובעלי ידע ועולם מושגים קולינרי רחב נרחב. אני הרמתי את קבוצת פוּדוֹס מתוך הבנה שיש הרבה מאוד אנשים שמבינים ואוהבים אוכל ומחפשים פלטפורמה ומקום לדבר על זה ולגלות חברים פודי’ז שומרי כשרות שחושבים כמוהם שאוכל טוב הוא לא בהכרח מותרות. החודשים הראשונים של הקבוצה היו מרגשים ומפעימים ממש ואני בעצמי הופתעתי מהתופעה הרחבה. כיום הקבוצה מונה 14,000 חברים שכולם חובבי אוכל רציניים. בפוסטים ובדיונים העולים בקבוצה אני פוגשת חברים המכינים נקניקיות ביתיות, מגדלים מחמצות, קונים מעשנות יקרות וציוד מתוחכם כמו סו וויד, לרוב לשם התחביב בלבד. מדובר בתופעה הולכת ומתפתחת שאנו עדים אליה. את השינויים במטבח הביתי אנחנו יכולים גם לראות לפי מבחר חומרי הגלם הכשרים למהדרין הניתנים להשגה כיום לעומת שנים קודמות. רמת הידע וההבנה של הציבור עלתה מאוד והדרישה לחומרי גלם איכותיים בכשרות גבוהה הביאה את חברות המזון להכניס לשוק יותר ויותר מוצרים כשרים למהדרין. כך למעשה עולים כל הזמן רמת ואיכות הבישול הביתי״.

צילום: דניאל לילה

 

בשנים האחרונות נפתחות יותר ויותר מסעדות כשרות, בין השאר על ידי שפים כמו למשל מאיר אדוני ואייל שני. מאיפה לדעתך מגיע השינוי הזה?

״זהו למעשה תהליך טבעי של ההתפתחות הקולינרית עליה אני מדברת. הציבור הדתי והחרדי חשוף היום הרבה יותר לקולינריה איכותית, מסתובב בעולם ואוכל במסעדות כשרות ברמה גבוהה, צופה לעיתים בתכניות אוכל והדרישות שלו מטבע הדברים עולות. אם פעם היו מסתפקים במסעדות כשרות ברמה נמוכה ובלבד שיחזיקו בתעודת כשרות, כיום המסעדות מבינות שהן צריכות לתת מענה ורמה קולינרית גבוהה כדי להצליח להחזיק מעמד לאורך זמן ולמשוך קהל איכותי. גם השפים המובילים הבינו שמדובר בקהל גדול מאוד, המחפש בילוי קולינרי איכותי ומוכן לשלם עבורו כסף, והם מייצרים מענה לצורך, המשרת אותם כלכלית כמובן״.

מה צפוי לקרות בעתיד בעולם הקולינריה החרדית?

״למרות ההתפתחות של המסעדות הכשרות, עדיין קשה מאוד למצוא היום מסעדות שף כשרות למהדרין. השפים הגדולים פותחים מסעדות בכשרות רגילה וכך רוב המסעדות, בשל כללי הכשרות המגבילים של כשרות מהודרת. על אף הביקוש הגבוה של הקהל החרדי, ישנן מסעדות בודדות כשרות למהדרין ברמה גבוהה. אני מאמינה שבשנים הבאות נראה עליה והתפתחות של מסעדות המהדרין הפונות לקהל חרדי. בנוסף, מגמות לימודי המזון לדעתי יתרחבו וישתכללו על מנת לתת מענה לביקוש הרב לתחום המתפתח ונראה התפתחות של תחומים נוספים כמו ייננים חרדיים ועוד. שינוי נוסף שאני מעריכה שיקרה הוא התפתחות הדיגיטל הקולינרי החרדי. אני בטוחה שנראה בקרוב יותר ויותר בלוגריות חרדיות, מובילות דעה מעולם האוכל, סדנאות אינטרנטיות בתחומים שונים ועוד, מה שיגרום לפריחה והתחדשות נוספים בעולם זה״.

הפאנל ״לא על הקוגל לבדו״ ייערך ביום שלישי, 13 בנובמבר, 21:00-22:30 בבית הנסן.

הכניסה חופשית בהרשמה מראש.

לפרטים נוספים

Recommended posts

בתים מבפנים: שיחה עם תמר עילם

במסגרת אירועי ״בתים מבפנים״, אתם מוזמנים לסייר באופן עצמאי בבית הנסן ולהכיר את הסיפור המרתק של המקום: מבית חולים למצורעים לבית של יוצרים. תמר עילם… קרא עוד

“פרימוורה” – שיחה עם גילי אילן ודנה תגר

כמידי שנה לקראת חגי תשרי, יתקיים בפעם החמישית אצלנו בהנסן ליין פרימוורה (Primavera) - יריד מכירות מעצבים ומעצבות מקומיים. היריד, שיערך במסגרת אירועי קיץ בהנסן… קרא עוד

שיחה עם טל ארז, אוצר שבוע העיצוב

טל ארז, אוצר שבוע העיצוב: ״אני מרגיש שעשינו קפיצת מדרגה משמעותית אל עבר הגשמת המטרות שלנו כאירוע שיש לו תוקף משמעותי הן בקהילה ובמרחב המקומי… קרא עוד