בלוג

דיירי הבית -משק עפאים

★ הדיי עפאים, מבית הקפה והחנות משק עפאים השוכן בבית הנסן, על חקלאות וצמיחה בתקופה הנוכחית ★

בתחילת השבוע נולדו בדיר זוג תאומות צבייה, גדיות מתוקות לאם מן העדר שהבאנו מספרד לפני כשנה. הגדיות סמנו את תחילת עונת ההמלטות של העדר הצעיר מזן מורסיאנו-גרנדינו שהבאנו בעמל רב לאחר שמרבית העדר הקודם שלנו נגנב לפני ארבע וחצי שנים. אחרי הגדיות נולדו עוד כ-15 גדיים וגדיות נוספים השבוע ותנובת החלב בדיר עולה ומתגברת, שופעת את החלב המתוק אל המגבנה שבחצר המשק.

גם בלול התרנגולות נקלטה להקה חדשה. בלולי חופש אורגניים כמו זה שלנו יש תקופת אימון בה לומדות התרנגולות למצוא את דרכן אל תאי ההטלה כשהן מבקשות להטיל ביצים. הן צריכות ללמוד זאת בעצמן שכן ביתר הזמן הן משוטטות במרעה חופשי ואילולא עשו כן, היו הביצים מתפזרות ברחבי הלול ואי אפשר היה לאסוף אותן.

במטע כבר תלויים פירות המנגו על הבדים אך עודם ירוקים. יעבור עוד חודש לפחות עד שיזהיבו וימתיקו ונקטוף אותם. בחממות, מאידך, זו כבר כמעט סוף העונה פה, בערבה. עוד מעט יהיה חם מדי ושיחי העגבניה והפלפל, החציל והקישוא יכמשו ויפנו את מקומם למחזור הזרעים הבא.

יש נחמה רבה בעיסוק בחקלאות דווקא בימים כאלה. יש וודאות בתוך חוסר הוודאות, יש סדר העולה מתוך הבלבול, יש רוגע ומקצב בתוך התבהלה. עונות השנה מתחלפות בעיתן, אמהות ממליטות גדיים רכים, תרנגולות מנקרות ומטילות ביצים, הפירות עולים יפה על העצים. בוסר הופך מתוק, שעורה מכבידה גרעינים, לחם יוצא מן הארץ. חקלאים הם אנשי אמונה – אנחנו מאמינים שיש מה ושאפשר לעשות ומאמינים גם שדברים יעלו לטובה. זהו סוד הזורעים והקוצרים, אחרת הן אי אפשר.

ויש דבר נוסף שאנו יודעים היטב, אם כי לעיתים הוא נשכח מליבות האנשים: הטבע איננו זקוק לחקלאים. הוא מסתדר מצוין בכוחות עצמו. אנשים זקוקים לחקלאים – וחקלאים זקוקים לאנשים. זוהי הסיבה שאת החלב והביצים שלנו, את הפירות והירקות, את הדבש ואת השמן הטוב איננו אורזים ומוכרים לרשתות ולקניונים. אנו מביאים את התוצרת שלנו ישירות אל האנשים והנשים, אל הקהילה שלנו. אנחנו מתעקשים להשאר חלק מן השרשרת. אנחנו זורעים וקוצרים וחולבים ומגבנים ומבשלים ואופים, מן הזרע ועד לצלחת, עבור אנשים ונשים שאת שמותיהם אנחנו מכירים, נשים ואנשים שאנחנו פוגשים לפעמים מדי יום, לפעמים פעם בשבוע, שלמדנו כבר להכיר אם הם טרודים או שמחים, אם הם ממהרים או שהפנאי מצוי בידם.

הקהילה שלנו, אתם, זו הסיבה שאנו עוסקים בחקלאות. והנה, נוכחנו דווקא עתה שלא טעינו, שמה שהרגשנו בלב שלנוושלכם כל השנים הוא נכון. ואף על פי שבית הקפה שלנו והדיר – בית המרזח שלנו סגורים באופן זמני, רבים מכם ממשיכים לפקוד את חנות המשק ורבים עוד יותר ממשיכים להזמין את התוצרת במשלוחים אליכם הביתה, ומספרים לחברים ולשכנים המזמינים גם הם. אתם זוכרים שאנשים זקוקים לחקלאים ואנו זוכרים היטב שחקלאים זקוקים לאנשים.

ואף כי בגוף ממש כבר איננו נפגשים, אנחנו זוכרים ומתגעגעים לכולם, וממתינים עד יעבור זעם ונשוב להפגש בבקרים על בורקאסון או שקשוקה לבנה וספל קפה אורגני על חלב עזים. אל תתפלאו אם מלצר או טבחית יקבלו אתכם בחיבוק כשכל זה ייגמר ונשוב להפגש. חבקו אותם בחזרה – הם מתגעגעים באמת.

Recommended posts

פסטיבל Play

פסטיבל PLAY שאמור היה להתקיים זו השנה השנייה בבית הנסן במהלך חוה״מ פסח, נולד מתוך הרעיון שהדמיון העשיר של הילדים שלנו הוא בונה המשחקים האולטימטיבי.… קרא עוד

פרימוורה עד הבית

"פרימוורה, אביב באיטלקית, הפך להיות מושג בתרבות דרך ציור מאת סנדרו בוטיצ'לי בן תקופת הרנסאנס. הציור, אשר נוצר בשנת 1482, מציג סצנה מיתולוגית המתארת, על… קרא עוד

דיירי הבית – תכנית התואר השני בעיצוב תעשייתי, בצלאל

"אחד הקולות הכי חזקים שעולים מהמשבר הזה הוא השקט. בהתחלה זה היה שקט של פחד והסתגרות, אחר כך השקט של הפסקת המירוץ של היום-יום, השקט… קרא עוד