איתן ברטל, יליד תל אביב, יוצר בשדה האמנות והעיצוב החזותי, בוגר האקדמיה לעיצוב ואמנות בצלאל. מרצה בכיר וחבר סגל במחלקה לתקשורת חזותית, המכון האקדמי טכנולוגי חולון HIT, כיהן כראש המחלקה לתקשורת חזותית ומרצה בתואר השני לעיצוב משולב. לרגל פתיחת התערוכה "ניאוברטליזם" ביקשנו מאיתן ברטל לענות על השאלון שלנו. מוזמנים להכיר יוצר מוכשר ומסקרן.

מה עשית עד היום? איפה אפשר לראות עבודות שלך?

בתחילת שנות התשעים יצרתי (בשיתוף עם אילן גולדשטיין) את הפרויקט האורבאני "האיש ההולך" שהוצג בכמה תערוכות, בין השאר במוזיאון תל אביב. הייתה זו יצירת אמנות אורבאנית אקטיביסטית ורב-תחומית שהתפרסה על מספר מדיות וזכתה לחשיפה נרחבת באמצעי התקשורת השונים. הפרויקט הוצג לאחרונה ב'בית העיר' בתל אביב בתערוכה מקיפה, הוצאת ספר ואירוע- "אות האיש ההולך לאקטיביזם עירוני".
התעניינותי ויצירתי האמנותית בתחום ביקורת תקשורת ההמונים, הובילו אותי לקחת חלק אמיתי בכמה ממסעות הבחירות מהחשובים שהיו בארץ (ביבי- 1996, ברק- ,1999 ברק- 2001 ביבי-2006, מפלגת הירוקים, רשויות מקומיות ובחירות בחו"ל) כמנהל אמנותי וכשותף בצוות הקריאטיבי של הקמפיין.

כמעצב ויוצר עצמאי התמחיתי במיתוג  והובלת פרויקטים תוכנים רחבי היקף המונחים ע"י אסטרטגיה מחקרית שיווקית ותרגומם למדיות התקשורת השונות. מרבית הפרויקטים הינם בתחום ערוצי התקשורת והמדיה האלקטרונית חלק ליוויתי מהקמתם. בין הבולטים שבפרויקטים אלה: מיתוג חברת התקשורת זכיינית ערוץ 2 רשת, מיתוג ערוץ  10 עם עלייתו לאוויר. מיתוג חברת התקשורת זכיינית ערוץ 2 טלעד. במשך כשנתיים הובלתי תהליך המיתוג הגדול ביותר שהיה בטלוויזיה- מיתוג חברת התקשורת  HOTעל כל הערוצים הרבים השייכים לה.

ניסיוני המקצועי כמנהל קריאייטיב בכמה מערכות בחירות ובפרויקטי מיתוג שימשו אותי ליצירת עבודות ביקורתיות החותרות נגד ההיגיון הפנימי של זירות הפרסום והתעמולה בעידן תקשורת ההמונים. עבודותיי מתאפיינות בתמצות גראפי ובחומריות חסכנית, רזה ומדויקת, ובהן באה לידי ביטוי הפעולה החתרנית נגד תבניות מוכרות אלו.

אני תוהה איך נוצרים מבנים תפיסתיים הקובעים את הכרתנו- או על העיצוב התעמולתי של תמונת המציאות אותה אנו מרכיבים לעצמנו. אני משתמש בכלים המוכרים לי לחקירתם, שיבושם, ופירוקם מתוך כוונה להביא את הצופה להתבוננות חדשה מפוקחת בדימויים המיתוסים ובאמיתות שהתרבות יצרה.

 

ספר לנו על התערוכה החדשה ועל מקורות ההשראה שלך

העבודות שנבנו לתערוכה "ניאוברטליזם"  משלבות בין טכנולוגיות עכשויות עם ניסיוני לאורך השני בתחומי התעמולה והאקטיביזם. העבודות משלבות פרקטיקות של מעקב, רובוטיקה, עיבוד תמונה ולמידת מכונה ((machine learning – עם סרטי וידאו ואובייקטים פיזיים שנוצרו בטכנולוגיות "לואו-טק". העבודות נבנו בשיתוף עם יוני עמית שהינו מוסיקאי שהגיע מרקע טכנולוגי (8200 )והסטוריה של תכנות רב שנים והוא אחראי על המעבדה לאינטראקטיה במכון הטכנולוגי.

המהפכה הטכנולוגית העכשווית אותה חוויתי כמעט מתחילתה הינה כתופעה מכוננת המשנה את עולמנו ומעסיקה אותי בעבודותיי העכשוויות. מבחינתי זה דומה לריגוש שביצירת אמנות רחוב טובה החותרת תחת הקיים. יש שינויי גדול בעיסוק בתחומי היצירה כיום במהפכה שעדיין איננו רואים את עוצמתה ממרחק הזמן. מרכזים כבית הנסן נדירים בישראל מאחר וגם כיום יש עדיין קושי להכיל את השינוי ולתמוך בעבודות המשתמשות בטכנולוגיות מורכבות. יצרה ופיתוח של עבודות המשולבות בטכנולוגיה דורשות בד"כ דיאלוג ושיתוף עם אנשי מקצוע המוסיפים עניין נוסף ליצירה.

אני ממשיך את חקירותיי בפיתוח יצירותיי הבאות ומקווה להגיע לעבודות המכילות בתוכן מורכבות טכנולוגית עם פשטות מתומצת היוצרת מבע חדש בו הטכנולוגי הופך לאמצעי ביצירה ומשרת אותה.

מהבחינה הזו אני מושפע בעבודותי מזרמי העיצוב והאמנות החתרניים של המאה הקודמת- הפוטוריזם, הדאדא והקונסטרוקטיביזם הרוסי אשר הרגישו, חוו  וחזו את המהפכה אם כי עדיין בנאיביות ראשוניות.

אם רק אדם אחד היה יכול לקבל את היצירה הסופית שלך – מי יהיה/תהיה בר/ת המזל?

את היצירה האחת שלי הייתי מקדיש ל- 'רחוב'. כמי שהתחיל בגרפיטי ברחובות תל אביב אני חש כי אמנות לא צריכה להיות שייכת למישהו היא צורך כפיתי של היוצר הרוצה לחלוק אותו עם סביבתו.

התערוכה "ניאוברטליזם" מוצגת בבית הנסן עד לתאריך 25/5/17. הכניסה חופשית.