Hansen | הנסן

ביום שישי הקרוב תתקיים הסדנה בטווח ראייה – דיוקנאות בהדפס עם האמנית קרולין מולר. הסדנה מיועדת לילדים ומבוגרים מגיל 12, הכניסה חופשית, הרשמה כאן.

גוף.תנועה.תצריב בוחנת שיח על מיניות המגולם בגוף, שמתרחב מעבר לשפה ההטרו־נורמטיבית. העבודה מתעמקת במהות הביטוי הגופני באמצעות מופעים ליתוגרפיים ומחקר אקוסטי, וחוקרת את העיקבות, הרשמים והשיירים שהגוף מותיר אחריו. בפרויקט הזה הגוף הוא לא רק סובייקט. הוא הופך לכלי הרישום עצמו, שחותר במכוון תחת הגבולות המסורתיים של הליתוגרפיה.

אמנים שעוסקים בליתוגרפיה מקפידים, בדרך כלל, להימנע ממגע עם הלוח ולהגן עליו מסימנים שמשאירים בטעות שמנים או זיעה. כאן, לעומת זאת, ה"תאונות" האלה הופכות לגורם המתווך בין גוף לבין שפה. באמצעות פחיות אלומיניום שהפכו לחומרים ליפופיליים (אוהבי שומן), האמנית רִיצְּפָה בָּמָה שנועדה להתערבות פרפורמטיבית ולריקוד. הפחיות הופשטו מהציפוי התעשייתי שלהן, כך שפני השטח שלהן הופכים למצע אינטימי שלוכד ניואנסים של מגע. מיקרופונים שנמצאים בתוך הבמה מקליטים את הממד הקולי של ההתערבות הפרפורמטיבית. צלילים כמו גלישת שמן או טפטוף זיעה משתלבים והופכים לנוף קולי מרובד, נשימה של גוף שפוגש מתכת, שמסמן דיאלוג חושי ופגיע עם העצמי ועם אחרים.

כל סימן טבוע מגלם את ההדהוד והדיסוננס של זהויות וחוויות המשתתפים. הסימנים והצלילים משרטטים נרטיב גופני שקורא תיגר על השפה המקובלת. אוסף השיחות האלה יוצר ארכיון של יחסי גומלין רב־חושיים. התערוכה מזמינה את הצופה לחזות ברגע של תקשורת מגולמת בגוף – שיחה שאינה מדוברת אלא צרובה ישירות מהגוף על המתכת, ויוצרת מבע יצרי וטקטילי שאפשר לחוות באופן רב־חושי.

בשל מסירותה של האמנית לטכניקות הדפס ברות־קיימא, היא לוקחת בחשבון את האיכות של חומרים יומיומיים שתכונותיהם נושאות את הצרכים החקרניים של הפרויקט הזה. זאת גם בתקווה לעורר דרכים חדשות של עבודה בטכניקות מסורתיות כמו ליתוגרפיה, והזדמנויות חדשות להפוך אותן לדרכים תקשורתיות של צפייה באינטראקציה אנושית.

גוף.תנועה.תצריב היא מניפסט יצירתי ששורשיו בהִשְׁתַּנּוּת, חיבור וטיפול. הפרויקט מוצא לחומרים יומיומיים, כמו פחיות אלומיניום, ייעוד חדש כלוחות ליתוגרפיים, ומזמין אותנו לחשוב שוב על פסולת כאפשרות שבה תושייה הופכת הן לגורם מתווך והן למשמעות. הטבע הארעי של חומרים אלה מהדהד את הזמניות של הסימנים שלנו עצמנו, מה שמעודד מודעות עמוקה יותר לאופן שבו אנחנו מתקשרים עם הסביבה.