Hansen | הנסן

״מחוץ למים״ הוא צירוף המצביע על שני עולמות מנוגדים: האחד מרמז על חיים חדשים, על חשיפה ועל כוח פעולה; השני – על מחסור, הרס וכיליון. שני העולמות יחד מייצגים זרות, חוסר שייכות וניכור בתוך מצב חדש. המים הם יסוד מחייה וגם מכלה, וכך גם ההוצאה מתוכם: פעולה שעשויה להציל מחד, אך לפגוע או להרוס מאידך. העבודות המוצגות בתערוכה הוצאו מחוץ למים, נלקחו ממקום מוצאן ומתוך ההקשר המקורי שלהן, וכעת יוצרות ביחד מרחב חדש, דומם ושקט. 

העבודות בתערוכה מתארות מעגל רחב של התרחשויות גורליות: לידה, טביעה, מחסור ודעיכה, המרת צורת חיים אחת באחרת. פסלי הסוסים של עפר רומנו בעבודה נע ונד, אשר עוצבו במקור כמצופים ויועדו למימי נחל הגעתון, נדמים כשוקעים ברצפת האבן של הגלריה, ברגע דרמטי של טביעה. עם זאת, האימה הקפואה מתערערת, והסוסים נדמים בו בזמן גם ככלי משחק ענקיים; האלמוגים המולבנים של דפנה קלוגר בהתקיימות נראים מיובשים ומתים, אך עשויים מצמר, כותנה ואקרילן, המעניקים להם חיים חדשים, רכים ומנחמים; בעבודתה של אורית רף, פעמון הכנסייה של העיר האגדית רונגהולט ששקעה במצולות הים הצפוני, ממשיך לנוע עם תנועת המים במעמקים; מהלך הפוך מתרחש בעבודתה חצוצרת ים, שבה ההוצאה מן המים מאפשרת הפקת צליל, המחליף את החיים ששכנו בה בעבר. בונוס בעמק, זהר טל ענבר מותחת קווים בין אמנות הרנסנס לבין החיים בקיבוץ: ונוס אינה עולה מקצף הים, אלא יוצאת מן הקונכייה אל השדה, אל חגיגות הקציר; עפרה אייל מציגה שני ציורי שמן: קנקן חלב וכלי סוכר, שבהם החפצים נסוגים משימושיותם ומובילים אותנו אל עולמות רחוקים וזמנים אחרים; לוויתן של תומר לחם מייצר נוכחות של ענק ימי אך שב ומתגלה כאריג עדין וקל; ואילו הלווייתנים של ליאור שלו הם למעשה עוגות יום הולדת מקושטות הצפות בים, במסע של התפרקות איטית.