ארועים ותערוכות

העיסוק בגן העדן נוכח באורח קבע בתרבות, ורלוונטי לחיינו גם היום. סיפור גן העדן הוא שער למיתוסים, מעשיות וארכיטיפים. כיצד מהדהד סיפור זה בתרבות העכשווית? מדוע קיימים שני סיפורים לבריאת האישה? מי היא האישה הראשונה שהועלמה מן הסיפור והפכה לציפור שוכנת יערות, אישה-שדה? מדוע קיבל האדם דווקא את העונש "בזעת אפיך תאכל לחם" והאם היה זה הסמן לתחילת המהפכה החקלאית וצבירת הרכוש? 

 

תערוכה זו מתעצבת בימים בהם מתגנבות עוד ועוד שאלות מוסריות ואקולוגיות על משמעות שהותינו כאן, בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט – הוא הסהר הפורה אשר בו החלה לראשונה התיישבות הקבע של החברה האנושית, אזור שנראה כעת בוער מתמיד. 

 

מכאן, מסקרן להביט לאחור אל עבר סיפור הבריאה ולתהות – מהי משמעותו של סיפור נצחי זה, והאם משמעות זו יכולה להשתנות עבורנו.

 

התערוכה משלבת תצוגה בוטנית וזואולוגית ואמנות עכשווית, המספקות מרחב תצוגה מרהיב הנע בין הפראי למאולף. המבקר בתערוכה ינוע בתוך שכבות של רעיונות בראשיתיים-גולמיים; סימבוליזם אמנותי מהעת העתיקה, בוסתן טבע שופע ומניב, גוף אדם בתולי, ראשיתו של הציד וביות בעלי החיים ואמנות מושגית. 

 

זוהי הזמנה לחזרה מוסרית אחורה בזמן, המאפשרת פירוק תודעתי של מיתוסים ומשמעויות שהולבשו על התחומים חברה ומגדר – חקלאות וטבע, השלובים זה בזה בדרך ייחודית ומורכבת.

 

אוצרות ומחקר: תמה קרודו 

אמנים: אביגיל ריץ׳, אלה שיפין, אלדד מנוחין, אנדי ארנוביץ, דניאל צאל, יונית קריסטל, יעלה גצוב קליינר , נעה ארד יאירי, שרה בנינגה

 

עיצוב חלל: נעה ריץ׳

עיצוב גרפי: רותם כהן-סואיה

נגרות: שאול וייס 

 

יעוץ ספרותי: פרופ' רחל אליאור

שיתוף פעולה וייעוץ אגרונומי:  ד״ר רואי בן דוד וד״ר סיוון פרנקין, מכון וולקני

שיתוף פעולה וייעוץ זואולוגי: פרופ' רבקה רבינוביץ והמשמרת גלי ביינר, אוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית בירושלים