ארועים ותערוכות

בית הנסן גאה לארח לראשונה את פסטיבל ישראל ופסטיבל אפוס לסרטי תרבות ואמנות, לשלושה ימים של הקרנות סרטים בעלי זיקה ליוצרים ולמופעים המשתתפים במסגרת פסטיבל ישראל.

 

מי מפחד משייקספיר

(בריטניה, 2013)

חמישי, 30.5, 19:30
שישי, 31.5, 13:30

73 דק

לרכישת כרטיסים

 

שני חברים יצאו לדרך, שניהם שחקנים, צעירים למדיי, והחליטו לברר למה וכמה שייקספיר מפחיד. הם עצמם היו נערים-נרתעי-שייקספיר, עד שפגשו את “רומיאו ויוליה” בגרסה הקולנועית של באז לורמן והבינו את הגאונות הטמונה במחזאי האליזבתני. מנקודת ראותם כשחקנים, הטקסט השייקספירי הוא האתגר הגדול ביותר לשחקן, והם רוצים לדבר עם כל אלה שהתגברו.

מאיאן מק’קלן ועד ג’ודי דנץ’, מג’וד לאו ועד מארק ריילאנס. וגולת הכותרת – פגישה עם באז לורמן, כמובן. התוצאה היא סרט מסע, מלא חן וחדוות נעורים, במהלכו הם פוגשים כמה מגדולי השחקנים של ימינו, שמתארים את מפגשם הראשון עם שייקספיר, את האימה וההשראה, ובתוך כך מגלים לנו, אי שם בלבנט, עד כמה שייקספיר זורם בדמם.

באנגלית, כתוביות בעברית

בימוי והפקה: דן פול, גיילס טררה / בהשתתפות: איאן מקקלן, גודי דנץ‘, בן קינגסלי, ראלף פינס, זואי וואנמייקר, דרק גקובי

 

רזה אבדו – תיאטרון חזותי

(ארהב, 2015)

מוצש, 1.6, 21:00

104 דק

לרכישת כרטיסים

 

כ-20 שנה אחרי מותו מאיידס מגיע הסרט על רזה אבדו, במאי תיאטרון אמיץ, בועט ופורץ דרך, שהספיק בחייו הקצרים להשאיר חותם, בעיקר על יוצרים רבים שעבדו איתו ומדברים עליו בהתרגשות: “אחרון הדיוות שבבמאי התיאטרון”, וזה בא לידי ביטוי באישיות לא נעימה, מאוד לא מתנחמדת, מלאת דרישות, אבל הכל בשם חזון מלא עוצמה ומקוריות.

 

הוא נולד באיראן ב-1963, גדל באנגליה וב-1983 הגיע ללוס אנג’לס. בגיל 21 כבר ביים גרסה חדשנית ומסעירה של “המלך ליר”. התיאטרון שלו היה תיאטרלי מאוד, מלא פאתוס, גרוטסקה, פאות ואיפור, עירום, אפילה ונבירה אל תוך התהום – של המין האנושי ושל הנפש האנושית. הכעס שלו המשיך לתדלק אותו ולהביא אותו להקמת אנסמבל משלו, ליצירת עוד מופעי תיאטרון ייחודיים ולא מתפשרים.

 

“אני רוצה את הדחיסות, האינטנסיבית, האלימות, המהירות,” מסביר אחד הקולגות, “אני רוצה את כל אלה אבל אחרי מותו של רזה, הם כבר לא שם”.

בימוי: אדם סוך / הפקה: סנדי קלירי

באנגלית, כתוביות בעברית

קן דיואי – 1,2,3 ניסיון

(ארהבניו זילנד, 2016)

שישי, 31.5, 15:00

90 דק

לרכישת כרטיסים

קן דיואי היה מהפכן ופורץ דרך, שהספיק להשפיע רבות על בני דורו בחייו הקצרים. הוא נולד בניו יורק ועבר לחוף המערבי בימים היפים של סוף שנות ה-50, כשלרגע נדמה היה שאני ואתה נשנה את העולם.

דיואי היה איש תיאטרון, עתיר רעיונות, עם רצון עז לשחרר את אמנות התיאטרון מכבליה ולהמציא אותה מחדש, תוך כדי שיתוף פעולה עם יוצרים מכל האמנויות. הוא היה ממובילי ה-Actors Workshop, להקת התיאטרון שהייתה הראשונה להעלות את “מחכים לגודו” של בקט. הוא נחשב לאבי ה”פלאש מוב” – אירוע ספונטני שבו משתתפים המונים ויוצרים יחד יצירה שיש בה תיאטרון, תנועה והנאה משותפת.

דיואי השפיע רבות על בני דורו, והסרט המרגש מחיה את התקופה היפה, ונעזר בחומרים ארכיוניים מופלאים כדי להחזיר לחיים את האיש, שלמרות רוחו האנרכיסטית היה אדם צנוע, שקט ונחבא אל הכלים. ב-1972, כשהוא בן 37, דיואי נהרג בתאונת מטוס.

בימוי והפקה: סאלי גין וויליאמס

באנגלית ובשבדית, כתוביות בעברית

 

התיאטרון של רומיאו קסטלוצ’י

(איטליה, 2018)

54 דק

חמישי, 30.5, 21:00

לרכישת כרטיסים

 

כשרואים צילומים מהפקות של רומיאו קסטלוצ’י, מתעוררת בעיקר הכמיהה להיות שם, איתו, בחוויה התיאטרונית העזה והקיצונית שהוא מספק לצופיו. קסטלוצ’י, יליד 1960, גדול במאי התיאטרון של איטליה ואחד הגדולים באירופה, מביים כבר 25 שנה את התיאטרון שלו, המבוסס על חזונו האמנותי העמוק, הפוליטי, החברתי, האנושי. קסטלוצ’י הוא הבמאי, ומעצב התאורה, התפאורה והתלבושות של למעלה ממאה הצגות ואופרות, והסרט מביא את התפתחות הקריירה שלו לכל אורכה. התיאטרון של קסטלוצ’י הוא שפה ייחודית שהוא פיתח, שאינה תלויה רק במילים, אלא נשענת על סאונד ועל ויזואליה, על תנועה וקצב, כדי ליצור אירוע חד פעמי המחזיר אל התיאטרון את הייחודיות שלו. קולגות – כולל ווילם דפו ששיתף פעולה עם קסטלוצ’י (ומככב בסרט על ואן גוך המוקרן אף הוא בפסטיבל אפוס) מנתחים את עבודתו, ומנסים להעביר את החוויה הקיצונית של המופעים שלו, שמזכירים שלעיתים במאי תיאטרון הוא לא פחות מבורא עולמות.

בימוי: גוליו בואטו

באיטלקית, כתוביות בעברית