במסגרת אירועי ״בתים מבפנים״, אתם מוזמנים לסייר באופן עצמאי בבית הנסן ולהכיר את הסיפור המרתק של המקום: מבית חולים למצורעים לבית של יוצרים. תמר עילם המדריכה סיורים במקום, חושפת בפנינו תגליות מעניינות על ההיסטוריה של הבית

אחד מהמקומות המסתורים שידעה העיר ירושלים הוא בית החולים הממשלתי על שם הנסן שנקרא בעת הקמתו בית החולים למצורעים עזרת ישו. בבית החולים שהוקם בשנת 1887, אושפזו חולי צרעת שהטילו את אימתם על תושבי שכונת טלביה, ואיש לא העז להתקרב למקום מחשש גדול להידבק. הסיפורים אודות החולים שחיו בו ולעתים גם הסתובבו בחורשה שלידו עברו מדור לדור, והחומות הגבוהות המקיפות את הבית, העצימו את תחושת הפחד המהולה בסקרנות שפשטה סביב המקום.

בסוף ה-80 בשל מיעוט החולים במחלה והכנסת הטיפול האנטיביוטיקה היעיל, הפך בית החולים למרכז מרפאת חוץ עד 2002. יעברו עוד כמה שנים בהן בית הנסן יעמוד מוזנח על תילו, עד אשר מדינת ישראל תחליט לייעדו כמרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה. וכך הפך בית הנסן בשנת 2013 למקום משכנם של יוצרים ולמתחם של תכניות לימוד.

״במשך שנים רבות לא ידענו על החיים העשירים שהתנהלו בתוך חומות הבית״

תמר עילם, בוגרת לימודי אדריכלות המדריכה קבוצות בסיורים היסטוריים בבית הנסן, מספרת: ״גדלתי ממש ליד בית הנסן. המקום הזה חקוק בזכרון הילדות שלי, ובעצם בזיכרון של כל ירושלמי, כמקום מפחיד ומסתורי. כשהנושא של ״בית המצורעים״ היה עולה בארוחות שבת, אבא שלי ואחי היו מספרים כל אחד בתורו על מצורע תמהוני שראו בלי אף או בלי רגל יושב בחורשה שליד המבנה. יש אנשים שהיו עוקפים את המבנה בדרכים חלופות רק כדי להימנע מלעבור לידו. ברגעים של אומץ היינו בתור ילדים מציצים מבעד לשער הנעול אל תוך חצר הבית הבית בתקווה לאתר את אחד המצורעים המסתוריים. במשך שנים רבות לא ידענו על החיים העשירים שהתנהלו בתוך חומות הבית. בשנת-2009, כשנפתחה התערוכה ההיסטורית במקום, זו הייתה הפעם הראשונה שהציבור הרחב הוזמן להיכנס באופן רשמי לתוך המבנה. אני זוכרת שנכנסנו אל תוך חומות המתחם עם המון סקרנות מהולה בחשש, והיינו המומים לגלות מקום קסום ומבנה עוצמתי והמרגש״.

 

ספרי לנו קצת על בית הנסן בתקופה שהיה בית חולים למצורעים. מה היה הרקע להקמתו?

״האישה שיזמה את הקמת המבנה היא הברונית אוגוסטה קפנבריק אשרדן. במהלך המאה ה-19, התקיימה מושבת מצורעים ליד שער ציון. הברונית שהיתה גרמנית פרוטסטנטית, הגיעה מגרמניה באמצע המאה ה-19 לביקור בארץ הקודש. כשנכנסו היא ובני לוויתה לשערי העיר, היא ראתה מספר בקתות אבן מוזנחות שהיו ממוקמות בשולי העיר ליד שער ציון, ואת המצורעים שחיו שם וקיבצו נדבות. היא החליטה לפעול להקמת בית מחסה למצורעים, ובתוך שנתיים, לאחר שגייסה לצורך כך תרומות, הקימו את בית המחסה הראשון ברחוב אגרון. כשהמקום היה צר מלהכיל את החולים, החליטו להקים מבנה גדול יותר וב-1887, הקימו את בית החולים הנוכחי בשכונת טלביה. אנשי הצוות שניהלו את בית חולים בתחילת ימיו היו פרוטסטנטים, בהמשך ניהול הבית והטיפול בחולים התבצע על ידי האחיות של הכנסיה המורבית שנשלחו לכאן מגרמניה, והחל משנות ה-50 הטיפול עבר לידי בית החולים הדסה״.

 

 

איך התנהלה שגרת החיים של הדיירים בו?

״שגרת החיים בבית השתנתה במשך הזמן בהתאם לצוות שניהל את המקום ובהתאם להתקדמות בטיפול במחלה. בימים שלפני הטיפול האנטיביוטי (לפני שנות ה-40 של המאה הקודמת), הטיפול בחולים התבסס על מספר עקרונות בהם השמירה על היגיינה ותעסוקה פיזית. בהתאם לכך, החולים לקחו חלק בפעילויות הבית כמו הכביסה, טיפול בצאן והבקר של הבית, שאיבת המים מהבורות ועבודות חקלאיות בגינה״.

 

איזה פרט בהיסטוריה של בית הנסן מפתיע לדעתך?

 ״הקיסר ילהלאם השני, שביקר בארץ ב-1898, תרם לבית מכונת חיטוי ענקית שהגיעה שנה לאחר ביקורו מגרמניה ומוצבת עד היום במבנה. בנוסף, עד שנת 2000 התגוררו בבית ארבעת המצורעים האחרונים״.

 

 

עד כמה חשוב להנציח את ההיסטוריה של המקום?

״הסיפור של בית הנסן מכיל בתוכו את ההיסטוריה של ירושלים, ממחיש את יחס החברה למצורעים ומתאר מפגש בין אנשים המגיעים מתרבויות ודתות שונות. ההיסטוריה של המקום נותנת לנו נקודת מבט אופטימית על החיים המשותפים שהתנהלו בין חומות הבית בירושלים בתקופה מלאת סערות ומאורעות פוליטיים״.

 

מה צפוי לנו במסגרת אירוע ״בתים בפנים״?

״לכבוד האירוע הכנו חוברות שבעזרתן יוכלו המבקרים לשוטט בבית, לעבור דרך שמונה תחנות שבכל אחת מהן ניתן ללמוד על העבר, ההווה והעתיד של הבית. החומרים שנכנסו לחוברת נבחרו בקפידה, והושקעו מאמצים רבים להעביר דרכה למשוטטים את המידע על המקום לאורך התקופות השונות״.

 

שעות פעילות הסיורים העצמאיים בבית הנסן:

 17:00-10:00 ,18.10 ,חמישי | 13:00-10:00 ,19.10 ,שישי | 17:00-10:00 ,20.10 ,שבת

הכניסה חופשית. לפרטים נוספים