ארועים ותערוכות

בשלושת העשורים האחרונים עובד אריאל ורדי ב״חדר הקטן״, שהוא עבורו סטודיו, בית דפוס זעיר, שבו הוא מדפיס וכורך ספרים הנערמים עד לגובה התקרה. ב״חדר הקטן״ הוא משתמש בשיטות דפוס מסורתיות שכבר אינן בשימוש בדפוס המסחרי. הוא חותך אותיות בשיטה ייחודית שפיתח ומדפיס במכונת בלט ידנית מאות ספרים שהוא תופר וכורך. לכל ספר כריכה ייחודית משלו, חלקן עשויות חול ואדמה. הספרים נבדלים זה מזה, וכל עותק הוא למעשה מקור. ורדי, יליד 1929, הוא אחד האחרונים בארץ שעוסק במלאכת הדפוס המסורתית.
בניגוד לפעולת הדפוס, שנועדה לשכפול והפצה, ספריו של ורדי נערמו במאוזן בחדר עבודתו כיצירה פרטית מאוד, בדומה לציורים המונחים בשידת מגירות. 

 

האמנית הדסה גולדויכט, ילידת 1981, התמחתה בהדפס בתחילת דרכה. בעבודותיה היא עוסקת בקשר בין שפה כחומר גלם לגוף, בפירוק ויזואלי וחושי של שפה ואותיות ובחקירה של מגוון היבטים של תהליכי קריאה וכתיבה. במפגש עם ורדי ועבודותיו מצאו גולדויכט וורדי שפה משותפת. כך החלה גולדויכט לתעד את עבודתו של ורדי, מתוך הזדהות ועניין רב בעבודותיו ובנושאים שהוא חוקר בעשורים האחרונים. 

ורדי, שהיה אלחוטאי על ספינות המעפילים והרכש בשנות ה-40 של המאה הקודמת, ״דובר״ עד היום את שפת המורס – שפה הממירה את  צליל האותיות למערך סימנים של קו ונקודה. במיצב סאונד רב-ערוצי שיצרה גולדויכט בשנה האחרונה מקריא ורדי את ספריו ״אשרי האיש״, ״יונה״ ו״תהילים קד״ בשפת המורס. 

 

התערוכה המשותפת היא פרי ההיכרות בין גולדויכט לורדי. התערוכה מציגה את מלאכת הדפוס הייחודית של ורדי ואת הדיאלוג שהוא מנהל עם טכניקות הדפוס המסורתיות.
החיפוש הבלתי נלאה של ורדי אחר ״מקור״ במלאכת הדפוס, שבמהותה הרי היא דווקא יצירת רפרודוקציה, הופך להאקינג ידני ולפעולה חתרנית הרודפת אחר היופי. גולדויכט, שהמירה את עבודת ההדפס המוקדמת שלה בהפשטה חומרית לווידאו ולסאונד, ממשיכה בחקירה מתמשכת של המשמעויות החושניות והחומריות של אותיות ומילים, וחקירתה המרתקת מתבטאת גם בשיתוף הפעולה הנוכחי עם ורדי.

 

התערוכה מתאפשרת בתמיכת משרד התרבות והספורט ועיריית ירושלים


שעות פתיחת גלריית מעמותה:
ג׳-ה' 16:00-12:00
ו' 14:00-10:00