26.2, בשעה 17:00 מעגל רוקמות:
אירוע מכירה ושיח גלריה. במכירה ישתתפו הרוקמות וחלק מהאמניות.
החל מהשעה 18:00 יערך שיח גלריה בנוכחות המשתתפות ואוצרת התערוכה, ציפי מזרחי (מייסדת ומנהלת סטודיו משלך), ווודאד עתמאן האחראית על קבוצת הרוקמות מטעם אגף מזרח העיר בעיריית ירושלים. פתוח לקהל הרחב.
11.3, בשעה 19:00 השקת קטלוג התערוכה ומופע "תעירו ותתעוררו"
במסגרת האירוע יושק קטלוג התערוכה בנוכחות גברת רות דיסקין, מנהלת קרן ירושלים.
בשעה 20:00 יתקיים המופע ”תעירו ותתעוררו“ בחלל הגלריה.
פרטים אודות המופע:
השד הכלוא יוצא החוצה מן הקערה, מתעורר, מתנער ושואף להפוך את הקערה על פיה.
עבודת מחול ואמנות פלסטית, של הכוריאוגרפית מעין ליבמן-שרון עם אמניות סטודיו משלך: יעל בוכבינדר-שמעוני ולאה לאוקשטיין. רקדנית: נטלי אפריאט.
היצירה נוצרה במסגרת פרויקט 'אמץ אמן' של מוזיאון ארצות המקרא בשיתוף עם "יעל – בית ליוצרי מחול עצמאיים בירושלים" והמחלקה למחול בעיריית ירושלים.
היצירה נולדה משיח ודיון סביב מוצגי קערות ההשבעה וחותמות הגליל המוצגים במוזיאון ארצות המקרא, שעוסקים בזהות ובהגנה. החשיפה אליהם פתחה לנו פתח לחקירה מעמיקה, מחשבות ותהיות על הזהות ועל מקומה של האישה בימינו, לאור השינויים הדרמטיים שחלו על הציר ההיסטורי בעולמן של נשים. לכאורה האופן שבו אנו מסתכלים על היחס בין העבר וההווה – הוא פרוגרסיבי. בעבר, הכוחות הלא רציונאליים שלטו והשתלטו על התודעה נשית, כיום אנו משוחררים משדים אלו. בעבר, נשים היו כבולות בזהותן ובמקומן לבית ולמשפחה ובהווה הזהות הנשית ומקומה של האישה כבר אינו מוגבל. אך כל זה לכאורה בלבד. המתח והמשא שנשים חוות היום קשור בטבור לאותו הבית, לאותה המשפחה, ולאותם אזורי דמדומים רגשיים המתעצמים עם הולדת ילדים וגידולם בעולמנו הסוער. לכאורה, מקומה של האישה כבר חרג מגבולות אלה וכבר אין מקום לטפל בפחדים ובקשיים וכך מתעצמים שדים ובקיעים.
קרדיטים:
כוריאוגרפיה: מעין ליבמן-שרון
אמנית פלסטית: יעל בוכבינדר-שמעוני
סאונד: לאה לאוקשטיין
רקדנית יוצרת: נטלי אפריאט
אמנית שותפה ליצירת המקור: מיה רשף
בהגדרתה הפיזיולוגית "רקמת חיבור" היא רקמה התומכת באיברים או ברקמות אחרות. מתפקידי הרקמה לספק תמיכה מבנית לרקמות האחרות, לקשור אותן, להפריד ביניהן, להגן עליהן או לרפד אותן. בגוף האישה סרעפת הנשימה וקרקעית האגן כרוכות זו בזו בידי רקמת חיבור. שתיהן נמצאות ברוחב פלג הגוף העליון ונעות בזמן הנשימה יחד. הן בנויות בצורת כיפה, כאשר כיפת הסרעפת עליונה וכיפת קרקעית האגן תחתונה. בשאיפה הן יורדות מטה ובנשיפה הן עולות מעלה.
התערוכה 'רקמת חיבור' מבקשת גם היא לפעול כמעין רקמת חיבור במציאות של סכסוך ושל הפרדה. התערוכה מסכמת ובוחנת מפגשים שהתקיימו במהלך השנתיים האחרונות בין אמניות ואומניות יהודיות ופלסטיניות המגיעות ממגוון הקשת הדתית והפוליטית. על פניו זהו מפגש עקר בין שתי קבוצות שהמציאות הסוציולוגית שלהן ומחסום השפה מקשים לדמיין שיכול להתחולל בניהן חיבור. אולם, במהלך התהליך הממושך התברר כי יש סיכוי לחולל זיקה ואף ליצור חיבורים עדינים ואינטימיים. התערוכה חושפת כיצד כרוכות וחולפות זו דרך זו זהותן הנשית, הלאומית והדתית של הנשים. דרך החשיפה התערוכה מבררת האם סולידריות על בסיס מגדרי תוכל לייצר סולידריות לאומית. ומבקשת לבחון את מגוון הסוגיות בהן יכול להיתכן מפגש. והאם הוא מונח ממש בגבול המתפוגג בין הארט לקראפט.
הצבת יצירתן של הרוקמות הפלסטיניות לצד עבודתן של אמניות 'סטודיו משלך' מבקשת לפנות פנימה במבט החפץ בדיאלוג, אולם אינו תמים ואוטופי. הניסיון לקשור את חוטי הרקמה הפלסטינית עם מרכיבים מתוך עבודתן של המשתתפות היהודיות נעשה במעשה האוצרות שבכוחו לקיים את רקמת החיבור. ובאותו זמן ביכולתו להנכיח את הכאב ואת הקרע שבבסיסו. בקשרים בין העבודות ביקשתי לבחון את פעולת הרקמה כפעולה מצפינה ולראות בה טקסטיל הפועל כטקסט רב שכבתי בו כמוסים מסרים פמיניסטיים. מגוון העבודות נע בין רקמה מסורתית ובין תגובות למעשה הרקמה. ואף לרקמה הנעשית על ידי מדפסת תלת ממדית.
רבות מן העבודות עוסקות בהיבטים שונים של העברה בין דורית, בין השאר באמצעות מוטיבים של קמעות פריון מסורתיות ומדומיינות, חלקן אף מסמנות את הרגעים בהם ההעברה משתבשת. עבודות אחרות מתארות היזכרות ששזורים בה מרכיבים אותנטיים לצד מרכיבים בדויים; הם מופיעים בה כצמחים מטפסים המכסים את ארמונה של היפיפייה הנרדמת רגע לאחר שנדקרה ממחט גלגל הטוויה. מכלול העבודות מבקש גם לרמוז על כפל הלשון הטמון ברקמה המדויקת הנגלית בבד הרקום ובגוף הרוקם והעתיר ברקמות מחברות. התערוכה מצביעה ובאותו זמן מערערת על האופן בו הרקמה נקשרת במושגים של חמימות, שלווה ונחת ביתית אך בה בעת מצפינה ומקפלת בתוכה מחשבות ורעיונות המבקשים לאפשר נשימה משותפת וניסוח נרטיבים חלופיים, ספירליים, קוויים, מעגליים וחתרניים.
★
אוצרת: גבי המבורג פימה