Hansen | הנסן

אנו יוצאים מגדרנו להיות יעילים, לדחוס עוד ועוד לכל דקה, לכל שעה, לכל יום. אנו מכורים למהירות, למרדף אחר הזמן וההספק. כמו כולם אנו פונים לטכנולוגיה שתסייע לנו לרכוש עוד זמן ואיתו את הסיכוי להרגיש ״מואצים״ פחות. אבל הטכנולוגיה של היום מקדשת גם היא את המהירות. להיות בכל מקום בלחיצת כפתור, לחוות את העולם ברפרוף אצבע, לעבוד טוב יותר, יעיל יותר, הרבה יותר. מהר יותר. גם כשהיא חוסכת זמן היא מייצרת מערכת חדשה של מטלות, משעבדת אותנו לעוד ועוד מידע. השימוש הרווח בטכנולוגיה נעשה כלי נקודתי להאצת תהליכים והגברת היעילות בביצועים. אבל האם אנחנו אכן מספיקים יותר? לאן אנחנו ממהרים? ומה ערכה של החוויה שאנו חווים?

מתוך רצון לייצר קונטרה תרבותית לריצוד האינסופי בו אנו מתקיימים, נולדה תנועת ה-SLOW: למצוא את המקום שבו אפשר לעצור ולחשוב, ולעזאזל עם הדדליין הקרוב. הטכנולוגיה יכולה לשרת צרכים נרחבים יותר שאינם כוללים חיבור תמידי לרשת. ערכים כמו האטה, התבוננות, הרהור ומנוחה מוצאים ביטוי באובייקטים שבבסיסם טכנולוגיה קיימת – חדשה או ותיקה, המייצרת פרשנות נוספת מלבד יעילות וקיצור תהליכים. טכנולוגיה הבאה להתריע על כמה מהנזקים של המהירות וההשתעבדות. טכנולוגיה שמאפשרת להשתהות ולהשתטות.

התערוכה תבקש לעסוק בפרקטיקות וגישות שונות כלפי השימוש בטכנולוגיה בעולם העיצוב והאמנות, ותתמקד באספקטים שונים ומפתיעים של טכנולוגיה. פרויקטים העוסקים בשילוב של מסורות ותיקות עם טכנולוגיה חדשה, ביקורת על הטכנולוגיה ותוצריה החברתיים-תרבותיים, טכנולוגיה ככלי להאטה והשהייה, ערעור משמעות הטכנולוגיה ועוד.